הכנס השלישי למערכות אלקטרומכניות

הכנס השלישי למערכות אלקטרומכניות, שהתקיים ב-24.7 במרכז הכנסים של מרכז הבנייה הישראלי באצטדיון נתניה, עסק השנה כולו באינטגרציה המורכבת והמתקדמת בין מערכות הבניין – המסורתיות והחדשות כאחד. על רקע הקצב המואץ של פיתוח מבנים מורכבים בישראל, בלט נושא החדשנות במערכות כנרטיב המרכזי של הכנס, תוך התמקדות ביכולתן של מערכות חכמות להשתלב זו בזו וליצור תפקוד רציף, מדויק ובטוח.

את כנס מערכות אלקטרומכניות הוביל מקצועית ובנה תמהיל נושאים ודוברים עדכני במיוחד בפעם השלישית, יוני מלאכי מנכ"ל משב ארדן.

תכני הכנס ורשימת הדוברים המרשימה שיקפו את המציאות החדשה בענף – מציאות שבה הבניין הוא מערכת מתפקדת אחת, חיה ונושמת, שמחייבת תיאום הדוק, תכנון רב-תחומי וחשיבה מערכתית כבר משלבי הפיתוח הראשוניים. הכנס עסק בעולם האינטגרציה של המערכות האלקטרומכניות – תחום שכבר מזמן חצה את גבולות התפקוד הנפרד של כל מערכת. כיום, אין עוד מערכות שפועלות באופן עצמאי: כולן מתממשקות זו בזו, דורשות תיאום הדוק, ותלויות זו בזו לתפקוד אופטימלי. מערכות הבקרה המתקדמות לא רק מנהלות את הפעולה השוטפת של כל מערכת, אלא גם מנטרות את רמת הסנכרון והאינטגרציה ביניהן – תהליך שמתחיל כבר בשלב התכנון. שילוב זה של חשיבה מערכתית מוקדמת עם טכנולוגיה חכמה הוא המפתח לתפעול יעיל, בטוח וחסכוני בסביבה הבנויה של היום.

השנה הורגשה קפיצת מדרגה דרמטית לעומת הכנס הקודם: אינטגרציה באמצעות בינה מלאכותית כבר איננה עתיד – אלא מציאות. מערכות יודעות היום לא רק לפעול יחד, אלא גם ללמוד, לעקוב ולהתריע, כולל ניתוח בזמן אמת של פליטות מזהמות ועמידה בסטנדרטים הסביבתיים המחמירים ביותר. הרגולציה בתחום איכות הסביבה הולכת ומתרחבת, והטכנולוגיה – כפי שנחשף בכנס – מהווה כלי מרכזי לעמידה בה ולניהול סביבתי אחראי וחדשני.

עסק עומרי הראל מנכ"ל לודן, פתח בהרצאה שעסקה באתגרי הפיתוח של מודלים חכמים בתחום התכנון, והסביר כיצד בלודן עושים שימוש בכלי Machine Learning (למידת מכונה) כדי לדייק את תיאום המערכות ולשפר את איכות התכנון. למידת מכונה היא טכנולוגיה שבה מחשבים “לומדים” לזהות דפוסים מתוך נתונים – במקום לקבל הוראות מדויקות מראש. המערכת מנתחת נתונים קיימים, מזהה קשרים וחוזרות, ומשתמשת בהם כדי לחזות או להציע פתרונות אופטימליים לפרויקטים עתידיים. באמצעות שילוב נכון בין מודלים הנדסיים לבין יכולות חישוביות מתקדמות, מצליחה לודן להוביל תהליכי תכנון חכמים, מהירים ומתואמים יותר.

עומר יתיר מחברת רב-בריח הציג גישה חדשנית לניהול גישה ובטיחות, ששוברת את התפיסה המסורתית של אמצעי הנעילה. הוא הדגיש כי בקרת כניסה חכמה אינה רק פתרון טכנולוגי – אלא כלי הכרחי לניהול נכסים מתקדם. מעבר לתפקידה הביטחוני, מערכת חכמה לניהול כניסות מאפשרת שליטה, מעקב והתייעלות תפעולית במבני מגורים, משרדים ופרויקטים מניבים. כשהמטרה המרכזית: יעילות תפקודית –   הפיכת מערך הניהול לפשוט, מדויק וזמין בזמן אמת.
ובסופו של דבר, כל העולם הזה – שליטה, ניטור וניהול גישה – מרוכז כולו בכף היד שלנו, דרך ממשק נוח ואינטואיטיבי בטלפון הנייד, והמשמעות היא שליטה מלאה מרחוק.

אביעד גרסטל, סמנכ״ל הנדסה ושותף בחברת מסד עוז – מחברות ניהול הפרויקטים המובילות והמעודכנות בישראל – חשף בהרצאתו את האתגרים והכלים בניהול פרויקטים מורכבים עתירי טכנולוגיה, דוגמת מרלוגים אוטומטיים, מבנים רפואיים ופרויקטים עתירי מערכות. גרסטל הדגיש כי המפתח להצלחת פרויקט טמון בראש ובראשונה בניהול נכון של שלב התכנון, תוך שאיפה לדחות ככל הניתן את ההתקשרויות עם קבלנים וספקים מחו״ל – עד לגיבוש תמונת תכנון מלאה ומדויקת. לדבריו, מידול אינטגרטיבי מתקדם (BIM) הוא תנאי הכרחי ליצירת ממשק חלק בין התכנון לביצוע, ולזיהוי כשלים עוד בטרם העלייה לקרקע, גרסטל חידד כי לא די בהבנה כללית של עולם הנדל״ן – דרושה מומחיות מעמיקה בניתוח המודל האינטגרטיבי ובגיבוש פתרונות מערכתיים, מתוך מטרה להגיע לביצוע איכותי, נטול תקלות, ולפרויקט שעומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר.

משה רוזנבלום, מנהל חטיבת המערכות האלקטרומכניות בחברת פולק – מהחברות המובילות בישראל בתחום הצנרת למערכות מיזוג אוויר – התמקד בהרצאתו בחשיבות החיסכון האנרגטי במערכות הולכת מים ומיזוג. רוזנבלום הציג פיתוח ייחודי של החברה: צינור PPR בעל בידוד מובנה ואינטגרלי, המהווה פריצת דרך טכנולוגית. בעוד שבידודים חיצוניים מסורתיים אינם מספקים מענה מלא באזורים רגישים כמו מחברים, צמתים וקשתות – הפטנט החדש מאפשר שמירה עקבית על טמפרטורת המים לכל אורך הקו, גם בנקודות החולשה. והעיקר, מדובר בחיסכון פוטנציאלי של 70% לנוכח העובדה שהפתרון החדשני משלב בין יעילות תרמית גבוהה, חיסכון אנרגטי משמעותי ופשטות בהתקנה – ומהווה מענה מדויק לאתגרים ההולכים וגוברים בתחום התשתיות האלקטרומכניות.

אילן יניב, מנהל בכיר, טרנספורמציה דיגיטאלית ישראל ומזרח אירופה, ג’ונסון קונטרולס, הציג בהרצאתו את מהפכת המבנים החכמים בעידן הדיגיטלי – טרנספורמציה מהירה שמובלת על ידי בינה מלאכותית, אינטגרציה מערכתית וחשיבה חדשנית על תפקודו של המבנה. לדבריו, מבנה חכם הוא לא רק אוסף של מערכות טכנולוגיות – אלא מערכת חיה ומתפתחת, שמבינה את הסביבה ומגיבה לה בזמן אמת. “הקסם קורה כשאנשי טכנולוגיה ומנהלי בניינים מדברים זה עם זה”, ציין יניב, והדגיש כי ההפרדה המסורתית בין מערכות ניהול (BMS) לתפעול שוטף (FM) הולכת ומטשטשת – ויוצרת לולאת משוב אחת, אחודה ודינאמית. יניב הציג את שרשרת ההתפתחות של התחום: ממבנים ישנים עם מערכות עצמאיות, לבניינים מחוברים, ומשם למבנים חכמים – ועד היעד הבא: מבנים אוטונומיים. אלה מחוברים לענן, מונעים על ידי זרימות עבודה אוטונומיות מבוססות AI, ומספקים לא רק תפקוד, אלא גם חוויית חיים.בעידן הערים החכמות, סיכם יניב, נדרשת האנשה של הטכנולוגיה – לא עוד מערכות קרות ומנותקות, אלא מבנים שמבינים, מתאימים את עצמם ומשמשים כמרחב חי, אינטראקטיבי ומקיים.

אבי בן זקן, סמנכ״ל פיתוח עסקי בחברת מנרב ולשעבר סמנכ”ל איכילוב וסמנכ״ל במשרד הבריאות, הציג בהרצאתו את נקודת המבט של המזמין בפרויקטים מורכבים, בדגש על תיאום ותכלול של מערכות אלקטרומכניות.
בן זקן הדגיש כי בפרויקטים ייעודיים כמו בתי חולים, מבני חינוך, מעונות או מבני ציבור אחרים – המערכות האלקטרומכניות אינן רק תשתית תפעולית, אלא מרכיב קריטי בחוויית האדם השוהה או הפועל במבנה. לדבריו, היזם – בין אם הוא ציבורי או פרטי – מצפה לראות תכנון שמתייחס בראש ובראשונה לאנשים: לנוחות, לבריאות, לבטיחות ולתפקוד היומיומי של המשתמשים. הוא קרא למהנדסים ולמנהלי פרויקטים לא לראות במערכות רק אמצעי לתפעול – אלא כמרכיב שיש בו רגש, הקשר, ואחריות אנושית. התאמה מוקפדת של תכנון המערכות לצרכים הפונקציונליים והרגשיים של האנשים היא, מבחינת המזמין, ביטוי למצוינות ניהולית ותכנונית.

במרכז הכנס נערך דיאלוג מרתק בהנחיית יוני מלאכי, בהשתתפות אודי ממן סמנכ״ל הנדסה של אמות, וטל פלס, סמנכ״ל הנדסה של גב-ים – שעסק באתגרי התכנון והביצוע של פרויקט ToHa 2, המהווה המשך ישיר לפרויקט ToHa 1 עטור השבחים.
ToHa 2 הוא פרויקט פורץ דרך בקנה מידה בין-לאומי, המאופיין בטביעת רגל מינימלית על הקרקע, ובו-זמנית מספק שטחי משרדים בהיקפים עצומים. הבניין “עומד על רגליים” – כלומר, הקומות הראשונות מורמות מעל הקרקע כך שהבניין נוגע באדמה באופן מדוד, כמעט בלתי מורגש במפלס הרחוב – ומרחף מעל מבנים קיימים ותשתיות מורכבות. המשתתפים שיתפו בתובנות מתוך ניהול פרויקט ייחודי זה, שבו כל קומה שונה מהאחרת – במבנה, בפתרונות ההנדסיים, ובמערכות התומכות. הם הדגישו את המורכבות העצומה בתיאום מערכות, מיזוג, עומסים וקונסטרוקציה, במיוחד כאשר אין חזרתיות בין הקומות. אחת הנקודות הבולטות שנדונה הייתה סוגיית העלויות: הפרויקט חרג משמעותית מהתחזיות התקציביות הראשוניות, כתוצאה מהחדשנות ההנדסית, רמת הגימור הגבוהה, האתגרים הבלתי צפויים, וההתעקשות על שמירה על הסטנדרטים האדריכליים הגבוהים שהציב הפרויקט מראש.

יואב אביחי, מנכ״ל ובעלים של ידע הנדסה, פתח צוהר לעולם הדינאמי והצומח של מרכזי הדאטה – מהתחומים החדשניים ביותר כיום בנדל״ן המניב. בהרצאתו הוצגו היבטים קריטיים בשילוב מערכות אלקטרומכניות בפרויקטים אלה, אשר מתאפיינים במורכבות תכנונית ובדרישות תשתית יוצאות דופן. אביחי תיאר כיצד מרכזי הדאטה, שרבים מהם מוקמים כיום מתחת לפני הקרקע בשל שיקולים ביטחוניים, תפעוליים ואורבניים, מציבים סטנדרטים חדשים בתכנון מערכות. מדובר במבנים אדירי ממדים, בעלי רצפות טכניות המשתרעות על פני אלפי מ”ר, וכוללים מסדי שרתים שדורשים טונות של קירור. שלא כמו בבניינים רגילים, נדרש יחס הפוך של שטח: על כל מטר רבוע של שטח עיקרי, יש להקצות שני מטרים רבועים לטובת המערכות. מערכות אלה – גנרטורים, צ’ילרים, מערכות חשמל, אוויר, בקרה ומיגון – הן גדולות-ממדים ודורשות מסדרונות רחבים, חדרי מכונות ייעודיים, ומעטפת תכנון חסרת פשרות. עם כניסת טכנולוגיות AI, גדל משמעותית ההספק החשמלי הנדרש למסדי הנתונים, מה שמחייב תכנון מתקדם, התאמות תשתית ואינטגרציה בין כלל המערכות כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט. בנוסף, בשל מאפיינים ביטחוניים ייחודיים לישראל, נבנים מרכזי הדאטה לעומק הקרקע, מה שמוסיף מורכבויות תכנוניות כגון מערכות נידוף אוויר ייעודיות, מפחיתי הדף, ומערכות מיגון עבור חדרי האנרגיה.
ההרצאה הדגישה את הפוטנציאל הכלכלי והנדל”ני של תחום מרכזי הדאטה – גם כמתחמים ייעודיים, וגם כחלק ממתחמים עירוניים מעורבי שימושים – והציבה את מהנדסי המערכות האלקטרומכניות כשחקנים מרכזיים בתכנון נדל”ן העתיד.

יגאל שניידר, מנכ״ל אלכסנדר שניידר, הציג בהרצאתו את הפתרונות החדשניים של החברה להקמה מתועשת ומהירה של חוות שרתים, נוכח הדרישה הגוברת להכפלת עוצמת המחשוב פי מיליון בתוך עשור – תוצאה ישירה מהמעבר לעולמות ה-AI.
לדבריו, העולם אינו יכול להרשות לעצמו להקים תשתיות לאורך שנים – והפתרון טמון בבנייה מודולרית מהירה, שתאפשר הקמה בתוך חודשים. החברה מציעה מעטפת מלאה – משלב המבנה, דרך תכנון מערכות הקירור, ועד לארונות חלוקה והזנות חשמל. שניידר הציג את חוות השרתים המודולריות שמפתחת החברה, המותאמות לדרישות AI ולביצועים גבוהים במיוחד. בין הרכיבים המרכזיים:

• טופולוגיות קירור במים מקוררים, עם תכנון ייחודי המאפשר תחזוקה מקבילה ללא השבתת פעילות
• מתקני טיפול במים משולבים, כחלק מהתכנון ההנדסי הכולל
• ארונות חשמל ובקרה מתועשים, עם יכולת התאמה אישית לפי צורכי הלקוח

ההרצאה הדגישה את הצורך הדחוף בתשתיות חכמות ויעילות, ואת חשיבותה של חשיבה תעשייתית – לא רק כדי לעמוד בקצב הדרישה, אלא כדי להבטיח יציבות תפעולית, חיסכון כלכלי ויכולת גידול מיידית.

עמית ויינגרטן, מנהל תכנון הקו הירוק בחברת אלקטרה תשתיות, הציג בהרצאתו את הקשר ההדוק בין תכנון מערכות אלקטרומכניות לבין תוכנית הבטיחות הכללית – שמוגדרת על ידי רשות הכבאות ומהווה תנאי סף לקבלת טופס 4.
ההרצאה התמקדה בבטיחות אש בהקשר של מערכות אלקטרומכניות בפרויקטים תשתיתיים מורכבים כמו הרכבת הקלה. ויינגרטן הסביר כיצד תוכנית הבטיחות מהווה מסמך מנחה שמגדיר במדויק את תכולת התכנון של כל יועץ, וממנה נגזרות דרישות התכנון למערכות מיזוג, חשמל, אוורור, בקרת עשן ועוד. בין השאר ההרצאה הוקדשה למטריצת ההפעלות – כלי קריטי לניהול מצבי חירום, המתאר את תגובת המערכות השונות בשעת אירוע אש, ומהווה בסיס לתכנון אינטגרטיבי, ולתהליך תיאום המערכות לאחר שכל המערכות בפנים לטובת יצירת הפתחים ע״י הקונסטרוקטור. ויינגרטן חידד את המעבר הקריטי בין שלב תכנון הבטיחות לשלב ביצוע המערכות בפועל, תוך שמירה על עקביות, תאימות ועמידה בדרישות הרגולציה. ההרצאה הדגימה כיצד חשיבה מערכתית ובטיחותית משולבת היא תנאי להצלחת פרויקטים מורכבים – ולא רק דרישה רגולטורית.

בהרצאתו הציג ויק איון, סמנכ"ל פרוייקטים בחברת פרומיגון, גישה חדשנית לאיטום מעברי מערכות בבניינים, תוך השוואה בין השיטה המסורתית לבין פתרון חדשני ועמיד לאורך זמן. השיטה הרווחת כיום עושה שימוש בצמר חסין אש ובחומרי איטום זמניים, אך בפועל – עם הזמן, ובעקבות שינויים תכופים בצרכים התשתיתיים – מעברי הכבלים נפרצים והאיטום נפגע, דבר הפוגע בשלמות מחסומי האש של המבנה. איון הדגיש כי בעידן של תשתיות דינאמיות, כגון כבלי דאטה, תקשורת וסיבים אופטיים – ואף יותר מכך, לקראת הוספת תשתיות עתידיות – נדרש פתרון שיאפשר גמישות תפעולית מבלי לפגוע במחסום האש.

יוני מלאכי, מנכ״ל משה ארדן והמנהֵל המקצועי של הכנס כולו, הציג בהרצאתו את תפקידן של מערכות אלקטרומכניות מתקדמות ביצירת תנאי אקלים מבוקרים עבור גידולים חקלאיים – תחום הצומח במהירות ומהווה חוד החנית של שילוב בין טכנולוגיה, תשתיות וחקלאות. מלאכי הציג מספר דוגמאות בולטות, ובהן מתקן עצום לגידול קנאביס רפואי, לצד מערכות בקרה מתקדמות לגידול חסה במתקנים סגורים. הדגש בהרצאה היה על היכולת של מערכות מיזוג, אוורור, לחות, בקרה וסינון – לפעול יחד ליצירת סביבה גידולית אופטימלית תוך מינימום השפעות חיצוניות. בפרוייקטים מסוג זה נכנסים מאפיינים ייחודיים כמו אמצעי בטיחות המונעים עבריינות, כניסת גורמים פלילייים, או מערכות לניטור ומניעת ריחות. בקרת CO2 , תאורה ייחודית וחסכונית,
לפיכך נדרשת  שליטה מלאה בטמפרטורה, לחות, תאורה ואיכות האוויר – ובכך מושגת יציבות, הגדלת התפוקה וצמצום הפסדים. המסר המרכזי: עתיד החקלאות תלוי לא רק באדמה ובמים – אלא באינטגרציה בין מערכות הנדסיות מדויקות, תכנון מוקפד וטכנולוגיה שמאפשרת גידול חכם, מבוקר ורווחי בכל תנאי.

אסף ערד, סמנכ”ל הנדסה בגשם החזקות, הציג בהרצאתו את חשיבותו הקריטית של מנהל הפרויקט מטעם היזם בתהליך תכנון וביצוע של פרויקטים מורכבים, תוך התמקדות בניהול ממשקים, קבלת החלטות ובקרה תקציבית לאורך כל שלבי הפרויקט. תפקיד מנהל הפרויקט אינו טכני בלבד, אלא מהווה חוליה מרכזית בתוך המערכת היזמית, ומשפיע על כל היבטי הביצוע – מאפיון הצרכים, דרך תיאום בין יועצים, קבלנים ומנהלי אחזקה, ועד לקבלת החלטות תכנוניות ותפעוליות בזמן אמת, בעיקר לנוכח שינויים בלתי צפויים. ערד הציג כדוגמה את פרויקט מלון אלמא – מיזם ייחודי שבו לא היו מגבלות תקציב, אך הדרישה הייתה לסטנדרט תכנון וביצוע מהגבוהים ביותר. במסגרת זו תיאם מערכת מיזוג אוויר חדשנית, שתוכננה כך שהאוויר זורם דרך פלנום מתחת למושבים – ויוצא מהכיסאות עצמם – פתרון מורכב שדרש אינטגרציה מלאה בין אדריכלות, מערכות ואחזקה.
ההרצאה חידדה את התובנה שלצד כל חזון אדריכלי ומערכתי עומד מנהל פרויקט מקצועי מטעם היזם, אשר מחבר בין השאיפה למצוינות לבין הצורך בהתכנות, אחריות ובקרה לאורך כל הדרך.

בסיום הכנס הוחלט להתמודד עם ההבנה אירועי התקפי סייבר הם האתגר החדש ובכך עסקה הרצאתו של ישי שפרן, מומחה סייבר מוביל, אשר הציג בהרצאתו תמונת מצב מדאיגה על האיומים ההולכים וגוברים במרחב הקיברנטי – בדגש על מערכות בקרה (SCADA) ומערכות אלקטרומכניות בבניינים חכמים. בעידן ה-AI, כך הדגיש, האיומים על מערכות בקרת מבנה הפכו לאחת הסכנות המרכזיות והמשמעותיות ביותר, במיוחד כשמדובר בתשתיות קריטיות. שפרן הסביר כי המרחב הקיברנטי הוא מרחב מטפורי שבו נשמרים נתונים אלקטרוניים ומתקיימת תקשורת בין מערכות טכנולוגיות למשתמשים. מערכות הבקרה, שבעבר נתפסו כמנותקות ובטוחות, הופכות כעת לחשופות יותר בשל שילובן הגובר ברשתות תקשורת וענן.

הוא הצביע על עלייה דרמטית ברמת התחכום והנגישות של התוקפים, כולל העברת שיטות תקיפה מעולמות ה-IT לעולמות ה-SCADA והשו”ב. בין הפגיעויות הבולטות שמאפיינות את מערכות הבקרה:

• שימוש בפרוטוקולים לא מאובטחים או לא מוצפנים
• היעדר מנגנוני התאמתות והרשאות
• מחסור באמצעי הגנה בסיסיים כמו תוכנות אנטי-וירוס
• מערכות שאינן מוכרות די הצורך לאנשי IT ואבטחת מידע

לסיום, הציג שפרן צעדים להגנה על רשתות בקרה, בהם שימוש בחתימות דיגיטליות, ניטור תעבורת רשת בזמן אמת, הגדרת הרשאות מוקפדת והכשרה ייעודית לצוותי האחזקה וה-IT.

המסר הברור: האינטגרציה המואצת בין מערכות בקרה, בינה מלאכותית ותשתיות קריטיות דורשת חשיבה מחודשת על אבטחה – לא כאופציה, אלא כחובה תפעולית.

אין ספק שהתחום מתרחב והשאיר טעם לעוד… מחכים לראותכם בכנס הרביעי ב-2026.

לחצו כאן – למעבר לקורס מערכות אלקטרומכניות בבנייה