לא עוד פרויקט נדל"ן: הסיפור המפתיע מאחורי בית הכנסת שנהרס

בין זיכרונות של תפילות עתיקות לבין מנופי הפלדה, מתגלה הסיפור האנושי האמיתי של ההתחדשות העירונית. כך התמודדו באור יהודה עם הריסת בית כנסת ותיק – והפכו את הכאב לתקווה חדשה לקהילה

התחדשות עירונית נתפסת לרוב כעניין נדל"ני טהור – בניינים ישנים נהרסים, במקומם נבנים מגדלים מודרניים, והעיר משנה את פניה. אבל מאחורי התוכניות, המנופים והמספרים הגדולים, מסתתרת מציאות מורכבת הרבה יותר: חייהם של האנשים עצמם. כשמדובר במבנים עם ערך רגשי וקהילתי – כמו בית כנסת ותיק – נחשפת שכבה עמוקה של רגש, זהות וזיכרון.

התחדשות עירונית אור יהודה (צילום אווירי סימפלקס)

בפרויקט התחדשות עירונית באור יהודה, מצא עצמו מאיר ברון, מנהל פיתוח עסקי וראש תחום התחדשות עירונית בחברת י.ח. דמרי, מול דילמה עדינה במיוחד: כיצד הורסים מקום שהיווה בית תפילה עבור דורות של מתפללים – ועדיין מצליחים לשמור על האמון, הרגש והקהילה?

״אתה הורס קירות שספגו תפילות״
פרויקט התחדשות עירונית נוגעים לא רק בבטון, אלא בלבבות של אנשים. הם משנים חיים ומציפים זיכרונות – במיוחד כשמדובר בפינוי של בית כנסת ותיק. ברון מספר על התמודדותו עם פרויקט מסוג זה באור יהודה. "פרויקט התחדשות עירונית, מתוקף זה שהוא בעצם עוסק באנשים הרבה יותר מאשר בטונים ונדל"ן, הוא פרויקט עתיר רגשות," הוא מסביר ומוסיף, "זה מתגבר בצורה משמעותית כשמדובר בבית כנסת."

הריסת מבנים ישנים מצריכה התמודדות עם היבטים רגשיים, במקרה הזה, כאשר מדובר בבית כנסת מספר ברון כי מפגש עם אחד ממתפללי בית הכנסת השפיע עליו במיוחד, "אחד המתפללים אמר לי, 'אתה תהרוס קירות שספגו את הדמעות תפילה שלי'. יש פה משהו שהוא רגשי, אסור לנו להגיע אליו בצורה לוגית". במקרים שכאלו קשה להתעלם מההיסטוריה של המבנה, ובמקום להתעלם מהרגש פותרים את המצב ברגישות המקסימלית.

הריסת מבנים ישנים מצריכה התמודדות עם היבטים רגשיים (צילום: פיפל פוטוגרפי)

הפתרון, לדברי ברון, טמון בהבנה עמוקה של צרכי הקהילה והיכולת להסביר את התמונה הרחבה. "גם מתפללי בית הכנסת מבינים שהתחדשות עירונית עוסקת ממש בהצלת חיים", הוא מציין. "עם הזמן, ועם עוד שיחה ועוד שיחה, אתה מצליח להסביר להם שהם בעצם הולכים לקבל משהו גדול יותר, מפואר יותר, שישרת טוב יותר את המתפללים". בנוסף, ישנו צורך אמיתי במבנה גדול יותר. "הוא חייב להיות גדול יותר כי בעצם האוכלוסייה גדלה בהתחדשות עירונית. זה צורך, זה לא משהו שאנחנו רוצים או לא רוצים, הבית כנסת צריך לגדול". לסיכום נקודה זו, ברון מדגיש, "התחדשות עירונית ממש עוסקת בהצלת חיים, ואת זה מבינים בסוף גם מתפללי בית הכנסת". התשובה אם כך, טמונה בשילוב של רגישות אנושית לצד מקצועיות נדל"נית, ובעיקר בהבנה שהתחדשות עירונית איננה רק על מבנים – אלא על חיים שלמים שנבנים מחדש.

"פרויקט התחדשות עירונית זה מקצוע נפרד. זה לא פרויקט נדל"ני רגיל"
הריסת בית הכנסת הוא חלק מפרויקט התחדשות עירונית גדול במתחם "הסביון" באור יהודה, במסגרתו ייבנו 808 דירות חדשות, לצד מבני ציבור, גני ילדים, שטחי מסחר וכן בתי כנסת חדשים. הפרויקט, שנמצא בשכונת קריית גיורא, כולל הקמת מבנים חדשים בגובה של עד 18 קומות, לצד המגורים ייבנו גם בתי כנסת חדשים שיחליפו את בתי הכנסת הקיימים. פינוי בית הכנסת התאפשר בזכות מיקומו החדש, רק "חמישים מטר אחורה", וכעת הוא נבנה מחדש באופן מודרני, מרווח ומפואר. אך כאשר מדברים על פרויקט התחדשות עירונית צריך לזכור שכדי שזה יצא לפועל צריך לשמור על מקצועיות ושיתוף פעולה, במקרה הזה מספר ברון כי לולא עזרת אנשי עיריית אור יהודה כל הפרויקט הזה לא היה קורה.

"פרויקט התחדשות עירונית זה מקצוע נפרד. זה לא פרויקט נדל"ני רגיל",  מציין ברון ומדגיש כי הסיבה לכך שפרויקטים מסוימים מצליחים בעוד אחרים נתקעים היא מקצועיות. פרויקט התחדשות עירונית מצריך ידע ספציפי איך להתנהל עם הדיירים, איך לתכנן נכון, ואיך לגשת לוועדות התכנון והעירייה. בנוסף, חשוב לציין את ההיבט הכלכלי, שכן מדובר בפרויקטים עתירי הון, רק בפרויקט באור יהודה צריך, לדבריו של ברון, הון עצמי של כ- 150-200 מיליון שקלים. ההבנה שיש צורך בשילוב של כל הגורמים יחד "להיות במקום הנכון, בעיר הנכונה, עם הדיירים הנכונים, ועם החברה הנכונה", לדבריו של ברון, היא המפתח להצלחה.